אל תוותרי על משכב לידה 

אל תוותרי על משכב לידה:  היבטיו הנפשיים והפיזיולוגיים

מאת: שירה גולדשטיין, פסיכותרפיסטית גופנית: פריון, הריון, אחרי לידה

         מנחה ומטפלת בשיטת הקונסטלציה המשפחתית

בחיים עמוסי כיסופים, גירויים וגישות אינספור להתמודדות עם הריון, לידה ואחרי לידה; כמה נשים שמעו את המושג 'משכב לידה'? כמה  מתייחסות  אל 'משכב הלידה'? האם נשים בכלל יכולות לקיים משכב לידה במאה הזו?

ההגדרה של  משכב לידה היא התקופה שמתחילה מיד לאחר הלידה, הנמשכת שישה שבועות אחריה. במהלך תקופה זו חוזר הגוף למצבו לפני ההיריון. בתקופת "משכב לידה" שואפות מערכות הגוף לחזור לתפקודן הרגיל, כשהן משרתות עכשיו גוף שכבר איננו בהריון וגם לא במהלך של לידה. החזרה הינה הדרגתית ומורכבת משינויים פיזיולוגיים ורגשיים (פרופ' ציון חגי).

לרוית (שם בדוי), בת 42, נולדה בת, תמר, לאחר שש שנים של ניסיונות להתעבר ולהרות, הפריות אינספור, מהמורות פיזיות ונפשיות. אחרי הלידה, לידה שהצריכה ניתוח קיסרי, רוית התנהלה כמו פעם: נפגשה עם כל חברותיה, משפחתה, עמיתיה לעבודה וערכה קניות לאין ערוך. יחד עם כל השינויים. התנהלות של רוית הייתה הפוכה ממשכב לידה. שבוע אחרי הלידה, רוית החליטה לחזור לטיפול. כל שבוע רוית החלה לספר על כל  מה שהתרחש אצלה, בתוכה ומסביבה. דימוי להתנהלות זו הוא כשל 'משתה' שלא נגמר. רוית לא ידעה אחרת כי בתוכה, רוית הרגישה, בצורה מאד חדה וכואבת, שעורבת סכנה קונסיסטנטית שייקחו לה את ילדתה. כל שבוע רוית, הלכה ואיבדה כוחות פיזיים ונפשיים. לעומת הפנטזיה של רוית להיות עם התינוקת שכל כך חיכתה לה, במציאות, רוית לא יכלה עדיין לעשות את השינוי הפנימי- חיצוני שיכול היה לאפשר לה להיות בקשר עם עצמה בתור אמא ובקשר עם תמר, ביתה. מה שהבינה במהלך הטיפול הוא שבעצם היא ברחה מהתחושה החדה והכואבת ולא יכלה לאפשר לתהליכים  הפיזיולוגיים והפסיכופיזיים להתקיים מתוך משכב לידה או עצירה.

ישנן מספר תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים אחרי לידה שקורים בו זמנית ליולדת: 

(סעיפים 1-4 ע"פ פרופ' ציון חגי, 6-8 ע"פ אילה גרבר, אחות מוסמכת, טיפת חלב)

1. כיווץ רחם- לאחר הלידה עושה הרחם מאמצים גדולים לחזור לגודלו המקורי. תוך חודש מיום הלידה מתכווץ הרחם ויורד ממשקל של 1,000 גרם בסוף ההריון למשקל של כ100- גרם אחרי ההריון. כיווצים אלו מלווים בכאבים דמויי צירים.   
2. ניקוי רחם- משרידי ההיריון, המופרשים החוצה דרך הנרתיק. הפרשה זו נקראת לוכיאה (‏LOCHEA‏)   
3. דרכי השתן- הגוף נוטה להיפטר מעודפי הנוזלים שצבר במהלך ההיריון, ולכן ייתכן שיהיה צורך לרוקן את שלפוחית השתן בתדירות גבוהה.
4.  הנקה- ההנקה מאפשרת לילוד מעבר הדרגתי מהתלות המוחלטת במזון המועבר לו דרך חבל הטבור, לספיגת חומרים בכוחות עצמו. החלב שמייצרת היולדת מכיל את חומרי המזון הדרושים לגדילתו של הילוד ואינם דורשים תהליכי עיכול ממושכים. כמו- כן  החלב  נושא עימו נוגדנים ממערכת החיסון של היולדת, המעניקים לתינוקה הגנה חיסונית מפני מחלות, עד אשר מערכת החיסון שלו תסיים את תהליך. החלב מיוצר במנגנון של משוב כתגובה ליניקה. עם גירוי הפטמה משתחרר מבלוטת יתרת המוח, ההורמון פרולקטין, המגרה את השדיים ליצור חלב.
5. טיפול בפטמות ובשדיים הכואבות
6. שינויים במצב הרוח -  חשופה לשינויים במצב הרוח ממצב של דכדוך עד למצב של דיכאון. חשוב לדעת שמצבים אלה נפוצים מאוד, ורצוי לפנות לעזרה מקצועית. הריון ולידה נחשבים כתהליכים פיזיולוגיים ומצבים העלולים להיות אירועי דחק המלווים בהתרגזויות והפרעות נפשיות ובכללן דיכאון.
7. טחורים- בשל הלחץ שפעל על אזור פי הטבעת הן בתקופת ההיריון, בשל עומס משקל והתרחבות של כלי הדם באזור  וכן  בשל הלחיצות שהתבצעו תוך כדי הלידה עצמה, נוצרים טחורים.
8. העצירות-  יכולה להופיע בגלל פחד ללחוץ על התפרים וכאבים באזור, וגם בגלל שלא נמצאים בבית (השפעה פסיכולוגית).

בנוסף לתהליכים אלה, במשכב לידה מתרחשים גם תהליכים פסיכופיזיים. מצבה הפסיכופיזי של היולדת הוא ללא ההגנות הרגילות שלה לא הגופניות ולא הנפשיות. היולדת נמצאת במצב רגיש, מצב שגירוי (אור, רעש, קול ומזון) מערער וחודר בעוצמות גבוהות הרבה יותר ממצב יומיומי. הוסת הרגיל של היולדת לא בתפקוד ולא בשליטה. חשוב לדעת ולהכיר בהגנות החדשות. להכרה והבנה החדשה הזו לוקח זמן להתעכל.

כדי שתהליכים הפסיכופיזיים יתקיימו בצורה יותר שלמה, מעגלית ומכילה, הייתי רוצה להציע תנאים מגדירים ל 'משכב לידה':

• צריך להיות מסביב היולדת 'האוהל האדום', מעגל נשים מגוון (נערות, לפני לידה, אימהות בני גילה, נשים מדור מעליה) המקיף אותה, סועד אותה (בזמן שמופיעים אצלה  פטמות פצועות, טחורים) מעניק ליולדת מגע מערסל ומגן. מעגל הנשים  תומך פיזית ונפשית, מכין את המאכלים הנכונים עבורה ועבור הנקה ועוד..) ודואג לכל צרכיה (משק בית- כביסות, קניות ועוד..)
• בן-זוג מקיף אותה ואת התינוק הרך
• הכרחי וחשוב שיולדת תהיה במשכב. פירוש ויישום מושג זה, פשוטו כמשמעו, משכב, במיוחד ב- 3 שבועות הראשונים.
• מעגלי אימהות פעם או פעמיים בשבוע, אשר מונחים על ידי אשת מקצוע מומחית בתחום. חשוב להיפגש עם ה-peer group. זה מקנה פרספקטיבה, הכלה, רעיונות, שיח פחות שופט ומפתח, היוצר בתורו, סביבה בטוחה יותר, לשיח על נושאים טעונים ופחות מקובלים.  

הילה (שם בדוי), בת 30, לפני לידתה הראשונה, כתבה באמצע מפגש טיפולי, את הפנטזיה שלה, על 'משכב לידה המושלם' עבורה:  "... אני אלד לידה קלה ומהירה, לאחר מכן, אימי תבוא אליי הביתה ויחד עם בן-זוגי, ישרתו אותי. אולי גם ארשה לחמותי להגיע? אני אשכב במיטה באופן טוטאלי, יגישו לי ארוחות 4 ביום: ארוחות אלה יהיו, קטנות, מזינות ומפנקות, מותאמות להנקה וליולדת. ידאגו לכל החסר מבחינת טיפול התינוק (חיתולים, מנשא וכו') בתיאום קליל איתי; הכלים והרצפה שטופים, הכביסות מקופלות באופן סדור בארונות; וכן בעלי אחראי על כל הטלפונים, ההסברים והלוז של הגעת חברים ומשפחה (ביקור אחרי לידה).

בתוך תנאים מגדירים כאלה,  למערכת התמיכה של היולדת  במשכב לידה, ישנם שני תפקידים: האחד, הוא להוות מדד של רמת הדיכאון לאחר לידה. לברר האם היא בדכדוך שהוא סביר ולא מסוכן לבין אם היא נמצאת בדיכאון לאחר לידה ובאיזו עוצמה. התפקיד השני, חשוב לא פחות חשוב, שרק על ידי התמיכה והאחזקה של  מערכת תמיכה הזו ניתן יהיה לעזור בהורדת העוצמות או וויסות העוצמות של הדיכאון. זו רשת ביטחון התחלתית חשובה עבור האם וכן קשר אם-תינוק.

אם כל התהליכים  שהוזכרו לעיל נעשים ב'משכב לידה' ואין עומס, רדיפה אחר גירויים חיצוניים (קניות, ניסיונות  להוכיח שהכל לא השתנה), אם אין יתר אקטיביות והצפה רגשית, ריצוי ברצונות ודרישות של אחרים ( אמא, חמה, בעל ועוד), תיווצר אפשרות ליולדת/אמא להגיע לדברים הבאים:

•  
1. מנוחה שמובילה אל תחילת הרפיה אל תוך המרחב החדש.
2.  אפשרות להקשבה לגופה העובר שינויים גרנדיוזיים. אולי הקשבה זו תוביל לחיבור לגופה המשתנה.
3. יכולות להתבונן ואולי לקבל את כל הכאבים וההחלמות של הגוף.זו תוביל ליכולת החלמה גופנית מהירה יותר. 
4. אפשרות לחיבור  ותחילת עיכול, של רגשותיה ותחושותיה החדשים העדינים והגסים. אני קוראת לזה 'התמסרות לבועה' (=יח' אימא -תינוק).  
5. אפשרות לחיבור מגעי-נפשי בין האם והתינוק על ידי חיכוך גופני כמעט תמידי בניהם.
6. יכולת הכלה והקשבה של האם לתינוק וסיפוק צרכיו ברמה גבוהה ומדויקת יותר.
7.  התפתחות  משאבים של האם לארגון מחדש ואיחוד של זהותה של האישה/יולדת /אמא/ אשת איש
8.  הגדרת תפקידים התחלתית זו, יוצרת סדר חיצוני במשפחה, בתקופת משכב לידה. סדר זה יאפשר תקשורת עם בן הזוג שתהיה יותר מכילה, אפשרית ומכניסה פנימה לחוויה.  

כפרק אחרון של המאמר, נתמקד בשאלה- האם נשים בכלל יכולות לקיים 'משכב לידה'? מה שנכתב עד כה היה אידיאל, נווה-מדבר. מה ריאלי שיקרה אל מול הפנטזיה של הילה (שם בדוי)? אחרי שמסכימים לדבר על הפנטזיה, מכירים בה  ומתעניינים בה אפשר לברר מה יותר ריאלי  לפי המציאות הכלכלית, משפחתית ונפשית של אותה יולדת. רצוי וחשוב שהיולדת תשאל, היא את עצמה/ בטיפול/  את בעלה/ את החברות: האם משכב לידה יהווה כזרז לדיכאון או יעזור לו להיחלש/ להתפוגג? על מה אני כיולדת יכולה לוותר? האם אימה של היולדת או חמותה אינן בתמונה? מי יכולה להיכנס? האם אני כיולדת מאפשרת למישהי אחרת להיכנס? האם אני כיולדת אשרוד את כניסתן של הנשים?. אלו קומץ שאלות התחלתיות, רצוי לשאול עוד שאלות רבות.  

חשוב לציין, כי מטרת משכב הלידה, היא, לחזק את היולדת ולעזור ביצירת קרקע איתנה לשינויים אינספור. לכן, חשוב לקיים את משכב הלידה בתנאים שלך, כיולדת. כדי שמשכב יהווה תקופה  מחזקת,  צריכה היולדת להפעיל את האיכויות: תקשורת עם האנשים בחייה ואכיפת גבולות. לכן, רצוי שהמשכב יהיה בבית  היולדת, לפי הגבולות  שנקבעו על ידי היולדת. אם יש בעיית גבולות  מוכרת או צפוייה, רצוי שתהיה קביעת  תנאים מבעוד מועד. אם ההסדר הראשוני לא עובד, יש לשנות לפי הצורך.

לסיכום, בגלל שהמעבר להורות הוא מלא רגשות עצומים ועדינים כאחד, מלא שינויים הורמונאליים, גופניים, זהותיים וזוגיים; ומתוך ניסיוני הקליני בטיפול בנשים בשלב ההריוני,  ואחרי לידה, חשוב  לי להדגיש ולהביא לידיעת היולדת והסובבים אותה, את המושג ' משכב לידה' בכלל ולהדגיש את הכרחיותו של תהליך משכב לידה. לכן, רצוי והכרחי לנפשה ונפש תינוקה, שהיולדת  תבנה איזו מודל של משכב לידה יישומי, המתאים ותומך בה, ברך הנולד ובתהליכים.